יום חמישי, 25 במאי 2017

עו"ד נועם קוריס – על כתובה, גירושין ומרוץ הסמכויות

עו"ד נועם קוריס – על כתובה, גירושין  ומרוץ הסמכויות



נועם קוריס
נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  
בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.
במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.
הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.
אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.
עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.
עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.
אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.
אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.
לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.
עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום שישי, 12 במאי 2017

עו"ד נועם קוריס: לכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי

מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה, ובאותה ההזדמנות לראות גם איך כל אחד מתוך מיליוני הישראלים, מקבלים את אותו הסכום, והכל בלחיצת כפתור?

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

את הדמוקרטיה המציאו היוונים באתונה בשנת 500 לפנה"ס בערך, מתוך רעיון פילוסופי שהדעה של הרוב היא הדעה הנכונה ביותר, מכל הדעות. הדמוקרטיה עוד המשיכה והתפתחה, עברה טלטלות במלחמת העולם השנייה והיום בעידן הרשתות החברתיות, נראה שהדמוקרטיה היא כבר משהו אחר לגמרי.
תדמיינו לעצמכם למשל, שהייתם צריכים לבחור בלחיצת כפתור האם כל בית אב בישראל יקבל באופן מיידי כ 100,000 ₪ לחשבון הבנק, או 20,000 ₪ לחשבונו של כל ישראלי, וזאת תוך פגיעה 'רק' בעשרה אנשים.
אני לא רוצה להתחייב, אבל נראה לי שאם יערך משאל עם בנושא, ועוד משאל עם דיסקרטי ואנונימי בלי שאף אחד ידע מה הצבעת, יתקבל רוב גדול להצעה שכל ישראלי יקבל 20,000 ₪ ורק עשרה ישראליים יפגעו מכך.
אני לא נכנס לרגע גם לחוקיות של הדברים ונשאר ברמה הפילוסופית, אבל נכון לסוף שנת 2016 הונם של עשרת הישראלים העשירים בארץ מגיע במשותף לסך של כ 200 מיליארד ₪ (לפי פורבס) ואוכלוסיית ישראל מורכבת מקצת פחות משני מיליון בתי אב, ובערך 9 מיליון אזרחים. (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
אני לא נכנס גם לטכניקות החקיקה כרגע, אבל אני בטוח שאפשר לנסח בצורה אובייקטיבית חוק מתאים, שינוסח במעורפל ובלי שמות, אבל יפגע בדיוק במטרה, שכבר מלכתחילה הוגדרה.
עכשיו בטח יקומו כמה מאיתנו ויגידו שזה לא צודק ולא מוסרי ולא חקיקתי ולמעשה הם די צודקים אבל את כל הדברים האלו, נראה לי שההמון ברשתות החברתיות כבר יצליח למוסס, ואני גם לא מקנא במי שינסה להתעקש ולעמוד בדרכם של עשרות אלפי שקלים, שבדיוק אמורים להיות משוגרים אל האוברדראפט בחשבונם של מיליוני ישראלים.
אומנם אני מניח שלעשרת הישראלים שיפגעו מהסיפור יש את עורכי הדין הכי טובים, לצד שליטה כמעט משמעותית בתקשורת ובדעת הקהל- אבל אל תתעלמו מכוחו העולה של ההמון בעידן הפייסבוק, הטוויטר והאינטרנט. ואל תשכחו שגם אנשי המשפט הם בני אדם. 
עכשיו מצד אחד תודו, שיש קסם ברעיון הפילוסופי שהועלה – ואין כמעט ישראליים שיגידו לא לסגירת המינוס במתנה,  ומנגד תודו שיש בו לכל הפחות בעיית מוסר 'קלה'.
אני גם לא בטוח בכלל, שאנשים כמו איל עופר, פאטריק דרהי, סטף ורטייהמר, ארנון מילצ'ן, שרי אריסון, טדי שגיא, עידן עופר, משפח' עזריאלי, יצחק תשובה וחיים סבן, שהינם עשרת האנשים העשירים בישראל כל כך יאהבו את הרעיון, אבל לפחות חלקם בטח יזדהו עם ההרגשה, שהרעיון הזה די דומה למשל, למתווה הגז ולשינויי החקיקה לאחר חתימת ההסכם של המדינה עם יצחק תשובה או כמעט לכל חוק אחר שמחוקק ברוח הסוציאליזם.
זהו, העליתי נקודה על כוחו של ההמון בעידן הרשתות החברתיות, תחשבו על זה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
נועם קוריס עורכי דין

יום שני, 17 באפריל 2017

עו"ד נועם קוריס כותב על המוסר הכפול של יו"ר הועדה לביקורת המדינה בכנסת

עו"ד נועם קוריס – בוזי' תתפטר ! המוסר והשאילתא של ח"כ יואל חסון

ח"כ יצחק הרצוג תתפטר ! את זה עדיין לא שמענו מח"כ יואל חסון, חבר הכנסת מטעם המחנה הציוני, שבין היתר מתהדר בתואר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

לא מזמן פנה ח"כ יואל חסון אל שרת המשפטים אילת שקד בשאילתא ישירה ודרש הבהרות, הכיצד עו"ד שנחקר במשטרה באזהרה ממשיך לשמש כעו"ד ?!

הכיצד מישהו שעלו נגדו חשדות, אפילו עדיין לא הובררו חשדות אלו, או אפילו הובררו והופרכו, יכול להמשיך לעסוק במקצוע עריכת הדין ?

לאחר שראיתי את השאילתא של חסון פניתי אליו במייל ושאלתי אותו איך אדם כמוהו שמעשיו משליכים על מיליוני אנשים במדינת ישראל מבקש משרת המשפטים לפגוע בחופש העיסוק של אנשים כה רביםם ולהתעלם לחלוטין מחזקת החפות.

מטעמו של ח"כ חסון ענתה לי אור קשת, היועצת הפרלמנטרית החביבה של חבר הכנסת,  והסבירה שח"כ חסון "לא הכריע" בשאלה שהעלה בשאילתא, "הוא רק שאל".

אז אני רק שואל, ח"כ הכנסת יואל חסון, אחרי שבוז'י נחשד בפלילים ונחקר במשטרה באזהרה, למה אתה לא שואל את שרת המשפטים האם עליו להתפטר ?

למה הבוס שלך במפלגה זכאי לפריבילגיות פליליות על פני האזרחים וכלל עורכי דין בישראל ?
למה נציג ציבור, כשהוא מהמפלגה שלך, זכאי להתחשבות שאחרים לא ?

אז אני לא מכריע, אני רק שואל ?

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004


תגיות:


עו"ד נועם קוריס, ח"כ יואל חסון, ח"כ יצחק הרצוג


עו"ד נועם קוריס

יום רביעי, 29 במרץ 2017

עו"ד נועם קוריס - נ. קוריס עורכי דין: עובד בחברת החשמל הטריד מינית

 עו"ד נועם קוריס - נ. קוריס עורכי דין: עובד בחברת החשמל הטריד מינית
אישום בצפון: עובד חברת החשמל בא לקרוא המונה - וביצע מעשה מגונה

פרקליטות מחוז הצפון הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד צעיר בן 20 מיפיע, עובד חברת החשמל, בגין מעשה מגונה באשה ממושב ליד עפולה שהגיע לביתה שלשום כדי לבצע קריאת מונה.

במקביל להגשת כתב האישום, פנה עורך הדין נועם קוריס, המייצג את האשה, לחברת החשמל, אמר כי הם רואים בחברה אחראית למעשים ודרש הבהרות. מחברת החשמל נמסר כי אם יורשע העובד הוא יפוטר לאלתר.

(אחיה ראב"ד) ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4073933,00.html

משרד עו"ד נועם קוריס



עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona


יום חמישי, 9 במרץ 2017

עו"ד נועם קוריס כותב פוסט הומריסטי על חוק המוזאין ברוח פורים

עו"ד נועם קוריס כותב פוסט הומריסטי על חוק המוזאין ברוח פורים

בילדותי, במושב חקלאי בעמק יזרעאל, התחרו ביניהם התרנגולים הראשיים  בלולים של המושב מול קולות המואזין בכפרים הערביים השכנים, מי יעיר את החקלאים העייפים ראשון, עם הנץ החמה ואולי קצת קודם, מי יהיה המעיר הראשי של העמק השקט.

הרבה שנים עברו מאז, אני כבר לא ילד, ועתה על שולחן הכנסת עבר בקריאה טרומית חוק המואזין המתערב בצורה משמעותית בתחרות רבת השנים על הזכות להעיר חקלאים ואחרים משנתם, בין התרנגולים בלול לבין המואזין ומערכות הכריזה.

אולי לא מיותר לציין, שנראה שהטבע מלכתחילה נתן יתרון בולט לתרנגולים, כך שהמואזין קיבל חיזוק משמעותי ואולי אף בלתי הוגן בשנת 1671, עת הומצאה מערכת הכריזה הראשונה (חצוצרות הדיבור), עבור החברה המלכותית של בריטניה, אשר במהלך השנים נתנה יתרון בולט ומשמעותי לקרבות שהתנהלו בישראל על התואר המעיר הלאומי, בין התרנגול לבין המואזין.

אבל, בטבע כמו בטבע, שום יתרון לא נשאר לעד ומתוך 'הקריזה' שחטפו כמה חכ"ים בדיון על הכריזה נראה שאכן כנסת ישראל הצביעה בעד התרנגולים ונגד המואזין ואולי למשך 350 השנים הבאות אכן יהיו אלו התרנגולים שיעירו בבוקר.


עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי זה 13 שנים. 

יום ראשון, 12 בפברואר 2017

תנאים לאישור תובענה ייצוגית

תנאי סף ראשון: סעיף 8(א)(1) רישא לחוק – "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה"
יש לוודא שאכן התובע מייצג את הקבוצה בשמה הוא לפני בית המשפט. הבדיקה היא קפדנית האם זהו התובע הראוי והאם התביעה שומרת על זכות כל הנפגעים. בין היתר נבחנות האבחנות בין בעלי הזכות השונים והפגיעה הפוטנציאלית בהם – ביחס למועד האירוע והיקף הנזק. השלב הזה קריטי כי הוא משפיע על כימות הפיצויים.
די בכך שהשאלות העיקריות תהיינה משותפות לחברי הקבוצה (עניין שמש)
בית המשפט, במסגרת אישור התובענה כתובענה ייצוגית, מחליט ביחס לזהות התובעים.
תנאי סף שני: 8(א)(1) סיפא לאותו סעיף מגדיר תנאי סף נוסף לאישור תובענה ייצוגית: סיכוי התובענה להתקבל. ברגע שמפרסמים מודעה בעיתונות על עוולה שכזו או אחרת שנעשתה בחברה, ישנו מרוץ מי יגיש את הבקשה לתובענה הייצוגית ראשון.  הבחינה הלכאורית איננה צריכה הציב מחסום גבוה מידיי בפני תובעים ייצוגיים ולקחת בחשבון את פערי המידע בין הצדדים (צפוי מתכת עמק זבולון).
בד"כ אין תשתית ראייתית מלבד הידיעה בעיתונות, לכן גם הרבה פעמים מוגשת בקשה לתובענה ייצוגית לפי סעיף 198 לחוק החברות (גילוי מסמכים)- דרך המלך ועדיף!!! בפרשת וידר ביהמ"ש בוחן את המסמכים המבוקשים האם הם רלוונטיים לצורך הוכחת התובענה  החשש הוא לזליגת סודות החברה ופגיעה בקניין הרוחני וכו' של החברה. ביהמ"ש יכול לבחון בעצמו את המסמכים, כאשר הם מקבלים אותם במעטפה סגורה, ומחליט האם הוא נותן לחשוף את המסמכים או את חלקם.
בשלב זה רף ההוכחה נמוך יותר אולם על ביהמ\,ש לוודא כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית (אוהד מלכה).
תנאי סף שלישי- דרך בירור התובענה היא בדרך של תובענה ייצוגית. למשל האם זה רלוונטי  לפלח בעל מניות מצומצם, יכולה התובענה להידחות  או לחילופין נצמצם הקבוצה לפילוח הזה.
כך, כאשר בעל מניות שזכאי לדיבידנד, לא נאפשר לו לייצג גם בעלי מניות שלא זכאים לדיבידנד. או בעל  אג"ח מסוג מסוים לגבי בעל אג"ח מסוג אחר שאינו רלוונטי.
תנאי סף רביעי- ייצוג בדרך הולמת.
הרשות לניירות ערך מממנת 6-7 תביעות בכל שנה.  כדאי תמיד לפנות אליהם לקבל חוות דעת, וככל שרשות ניירות ערך תתמוך בהגשת התובענה יש בכך סיוע רב.  הדבר יכול לחסוך את עלויות של ההליכים ובהם חוות דעת, תשלום אגרות ועוד.   הדבר גם עשוי להגביר את סיכויי התביעה.
ייצוג ע"י ארגון- עניין הצלחה- על מנת שארגון יהיה תובע יהא עליו להוכיח קושי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית. בד"כ לא יקבע על סילוקה על הסף של תביעה בשל אי עמידה בסעיף זה.
הקריטריונים שיש לבחון בעניין זה: 1. עילת תביעה לכאורה + 2. קושי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית+ 3. ארגון ראוי כשלעצמו.

מקום בו קיים אינטרס ציבורי בתביעה, הדבר יכול להביא להקלה מסוימת בתנאים הפרוצדוראלים להגשת תביעה ייצוגית.

זילברשץ- לא בכל מצב בו חברה נקלעת לקשיים כלכליים לאחר שגייסה הון מן הציבור באמצעות תשקיף מעיד הדבר על כדך שהתשקיף היה כוזב. על מנת לאזן עובר הנטל במצבים אלו לנתבעים ליתן הסבר להיווצרות הפער. על התובעים להצביע על נזק שנגרם להם משום שהיה בתשקיף פרט מטעה. אולם בעניין שמש נקבע כי אין המדובר בדרישה להסתמכות ישירה כי אז הדרישה איננה עולה בקנה אחד עם תכלית הסעיף להסדיר את פעילות שוק ההון ולהבטיח את הגינות המסחר. על כן די להוכיח כי ההסתמכות הייתה באופן עקיף.
מגן וקשת- אם הנזק נגרם לבעל מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה בד"כ לבעל המניות עילת תביעה אישית שכן זהו נזק משני המשקף את נזקי החברה. יש לפעול במסגרת תביעה נגזרת.
חריגים: נזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית, נזק שנגרם לקבוצה השונה מהנזק שנגרם לשאר, קיפוח המיעוט.
בעניין דרין גם קבע בדומה ביהמ"ש כי על אף שיכול להיות שבעקבות עסקה נפגע שווי ההחזקות שבידי בעלי מניות מן הציבור אך זה נזק משני. מדובר בפעולה עסקית של החברה אשר מצויה בלב מיתחם שיקול הדעת. נקבע כי עילת קיפוח  עשויה לקום במקרה שבו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה.
גרינפלד- כאשר מדובר בנזק של צניחת מחיר מניות החברה, גם אם יש הפרה ההפרה אינה מקנה עילת תביעה אישית שכן מדובר בירידת שווי מניות החברה ועל כן נזק החברה.
צאייג- ההלכה המנחה בעניין עילת תביעה נקבעה בפרשת מגן וקשת, עילת תביעה אישית תקום לבעל מניות מקום בו הוא סובל מנזק אישי בלתי תלוי בנזקה של החברה. הימצאותה של חברה בהליכי חדלות פירעון על פי הלכת גרינפלד אינה מהווה נסיבה המצויה בגדר החריגים להלכה.
על כן לא קמה עילת תביעה אישית כנגד רוה"ח המבקר של הבנק בגין רשלנות נטענת בכספי הבנק.
אלסינט-קיפוח בעלי מניות- הימנעות מחלוקת דיבידנד בחברה מרוויחה אינה טענה שבכוחה לבסס עילת תביעה בגין קיפוח. ואולם בהצטרפה לגורמים נוספים בעלי משקל משמעותי יכולה להוביל למסקנת קיפוח.ביהמ"ש קובע על צירוף ב"כ מייצג בעל ניסיון.

אנליסט- הסכמי פשרה- נדחה ערעור לעניין הסכום שישולם לתובעת ייצוגית במסגרת הסכם פשרה. הסמכות לפסוק לתובע פיצוי מיוחד מהווה חריג לעקרון היסוד בפיצויין של השבת המצב לקדמותו- התכלית הינה לתמרץ תובעים פוטנציאליים בשל הסיכון שנלקח על ידם.